בדיקת CT מוח
הראש, ובפרט המוח שנמצא בתוך חלל הגולגולת, הוא האיבר החשוב ביותר בגוף שלנו. כשיש חשש לפגיעה כלשהי במבנים הרגישים והמורכבים להפליא שבעצם הופכים אותנו למי שאנחנו, חשוב לדעת בדיוק מה היא כוללת – ולשם כך נדרש כמובן אמצעי דימות משוכלל במיוחד. מכשיר ה-CT מספק תמונה תלת ממדית מפורטת וברורה של הראש והמוח, וכאן בעמוד תמצאו הסברים מפורטים לגבי בדיקה זו: באילו מקרים היא נדרשת, איך היא מתבצעת, היתרונות שלה, איך להיערך לקראתה וחשיבות הפענוח.
באילו מקרים מתבצעת בדיקת CT ראש + מוח?
היכולות הגבוהות של ה-CT מאפשרות לנו לקבל הדמיה מדויקת של מבנה המוח, של הצורה שלו, הגודל, מצבן של עצמות הגולגולת, של אירועים שונים שקשורים לסינוסים ולארובות העיניים, ושל כלי הדם החיוניים שבמוח.
בפרט מומלצת הבדיקה במצבים הרפואיים הבאים:
* חשד לגידול במוח – או כשכבר זוהה גידול שכזה וכעת רוצים לבחון האם התרחשו בו שינויים משמעותיים (האם הוא הפך קטן יותר בזכות טיפול, האם הוא חלילה גדל במקרים שבהם ההחלטה הייתה להמתין עם הטיפול באיבר הרגיש)
* דימום תוך מוחי – מצב מסוכן מאוד שעלול להוביל לפגיעה מוחית ואף למוות.
* אבחון שבץ מוחי – אירוע מוחי עקב בעייה כלשהי בזרימת הדם למוח הוא תופעה נפוצה – מדי שנה כ-15,000 ישראלים לוקים בשבץ עקב חסימה בכלי הדם במוח או דימום. עוד כדאי לדעת שישנה גם תופעה שנקראת “שבץ שקט”, שבה האירוע כלל לא ניכר לעין אבל הוא מגדיל את הסיכון ללקות בשבץ נוסף, ובעקבותיו לסבול מפגיעה
* חשש למפרצת במוח – מפרצת היא מצב שבו כלי דם מתרחב במידה משמעותית, עד כדי סכנת התבקעות. כשמדובר על כלי דם במוח, התוצאה עלולה להיות דימום מסיבי ומוות. הסימפטום העיקרי הוא כאבי ראש חמורים וכן בחילות והקאות, ובמקרים אלה חשוב לעבור דימות מקצועי במהירות וללא כל דיחוי.
* אינדיקציה למומים מולדים במוח או בראש – כדי להבין מהו היקפם ומהי השפעתם.
* הידרוצפלוס – הצטברות של נוזלים בחלל הגולגולת. זהו מצב
* לאחר חבלת ראש – כדי להבין האם נגרם נזק ועד כמה. בפרט מאפשרת בדיקת CT ראש לזהות במהירות שברים בעצמות הפנים, שברים בעצמות הגולגולת ודימום במוח.
* שינויים בהתנהגות/ בחשיבה – שאין להם הסבר ולכן החשש הוא לבעיה כלשהי במוח.
* כאבי ראש עזים/ כאבים שחוזרים לעתים קרובות/ אובדן הכרה – על-מנת לזהות את הגורם לכך.
איך מתבצעת בדיקת CT מוח?
השם CT הוא ראשי תיבות של המונח Computed Tomography – טומוגרפיה ממוחשבת. ההדמיה מבוססת על צילומי רנטגן, שמתבצעים משלל זוויות, וביחד יוצרים תמונה תלת ממדית מפורטת של האזורים שאותם אנחנו רוצים לבחון.
הבדיקה מתבצעת בשכיבה על מיטה ייעודית שמחליקה אל תוך המכשיר. בתוך חלל ה-CT ישנו סורק מיוחד שנע סביב הראש, משגר לעברו קרני רנטגן מכל הזוויות הנדרשות, וכך מפיק כאמור את התמונה המבוקשת. ברוב המקרים הבדיקה נמשכת דקות בודדות ועד רבע שעה.
היתרונות של בדיקות CT
היתרון הראשון של CT מוח, ובעצם של כל בדיקות ה-CT, הוא כאמור פרק הזמן הקצר מאוד שאורכת הבדיקה.
היתרון השני הוא שמדובר בבדיקה לא פולשנית שלא גורמת לכאב, ומיד לאחריה ניתן לחזור לשגרה (אלא אם כן נדרשת הרדמה – פירוט בהמשך).
יתרון שלישי הוא רמת הדיוק הגבוהה של CT ראש ומוח, ועוד סיבה טובה לפופולריות של בדיקה זו אולי לא רלוונטית עבורנו אבל היא כן חשובה למערכת הבריאות – העלות שלה נמוכה יחסית ובפרט בהשוואה ל-MRI (מחיר MRI מוח הוא פי 6 מ-CT מוח).
עוד כדאי לדעת שהממצאים שמספק מכשיר הטומוגרפיה הממוחשבת מוצגים גם כהדמיה ב-3D (של כל המוח או של כל עצמות הגולגולת) וגם בפרוסות נפרדות – כך שהרופא שמטפל בנו מקבל את מלוא המידע הדרוש לו (בתנאי כמובן שהפענוח מדויק – הסברים מפורטים על כך בהמשך).
האם CT מוח היא בדיקה בטוחה לחלוטין?
החיסרון הבולט של CT ראש + מוח הוא השימוש בקרני רנטגן, שכידוע פולטות קרינה.
בהקשר זה חשוב להבהיר כמה דברים: קודם כל, רמת הקרינה שפולטים מכשירי הסי.טי., ובמיוחד אלה מהדגמים המתקדמים, לא גבוהה ולא נחשבת ככזו שגורמת לסיכון חריג.
שנית, בדיקת CT ראש ומוח מייצרת רמה נמוכה של קרינה ביחס לבדיקות CT אחרות (למשל רבע ביחס ל-CT חזה וחמישית בהשוואה ל-CT בטן).
עוד כדאי לדעת שמחקרים עדכניים גילו שהתועלת מבדיקות מתקדמות אלה גבוהה בהרבה בהשוואה לנזק שעלול להיגרם עקב החשיפה למינון מסוים של קרינה. מצד שני כשנדרש אבחון של הגולגולת והמוח אצל אוכלוסיות רגישות ובמיוחד ילדים וגם נשים הרות חשוב מאוד להתייחס בכובד ראש לנושא הקרינה ולבחון את האופציה של MRI.
מה מרגישים בזמן הבדיקה?
CT ראש אורכת כאמור דקות בודדות, אבל בכל זאת כדאי להתעכב קצת על התחושות שלנו במהלכה.
החלל של מכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת קטן יחסית, והכניסה אליו היא דרך פתח צר למדי. בהתאם נבדקים שחוששים מפני שהות בחללים סגורים עלולים לחוות לחץ, גם אם הבדיקה עצמה לא גורמת לכאב ואין בה סכנות. בנוסף, כדי שהתוצאות תהיינה מדויקות, חשוב לא לזוז במהלך הבדיקה, וגם הצורך לשכב ללא תנועה תורם לאי הנוחות.
כשלוקחים בחשבון את המתח בגלל עצם הבדיקה – חשש לפגיעה או מחלה שקשורות למוח ולראש מייצר באופן טבעי רמה גבוהה למדי של סטרס אצל כמעט כל אחד ואחת מאיתנו – התוצאה היא קושי מסוים לעבור את הדימות.
ברוב המקרים הסברים מפורטים לגבי הבדיקה ואפשרויות התקשורת עם הטכנאי שמפעיל את ה-CT מפוגגות את החששות. במקרים שבהם המתח גדול יותר, אנחנו יכולים להיעזר בפתרונות מסוגים שונים: מדיטציה, דמיון מודרך, תרופות ארגעה ואם אין ברירה גם לעבור את הבדיקה תחת הרדמה.
מה קורה אחרי שמסתיימת הסריקה של המוח?
ברוב המקרים מיד כשמסתיימת הבדיקה ואנחנו יוצאים ממכשיר ה-CT אנחנו משוחררים להמשך שגרת היום, בלי שום מגבלות או קושי. אם הבדיקה בוצעה בהרדמה נדרשת כמובן התעוררות הדרגתית ובהתאם שהות של פרק זמן מסוים במכון.
עוד חשוב לדעת שלא אמורות לצוץ תופעות לוואי אחרי CT ראש ומוח. תחושות חריגות עלולות להופיע עקב הבעיה שמלכתחילה הובילה לצורך בבדיקה או כתוצאה מהמתח, אבל בכל מקרה מומלץ לא לקחת סיכון מיותר ולפנות מיד לרופא. עוד מצב שבו ייתכנו תופעות לוואי מסוימות הוא כשהבדיקה התבצעה בעזרת חומר ניגוד, והסבר מפורט לגבי חומר זה והשפעותיו אפשר לקרוא בפסקה הבאה.
מהו חומר ניגוד ומתי יש בו צורך?
בחלק מבדיקות ה-CT של הראש והמוח נעשה שימוש בחומר מיוחד שהתפקיד שלו הוא “לצבוע” את כלי הדם כדי שהממצאים יהיו נוחים יותר לפענוח והסיכון לטעות יפחת. בפרט משתמשים בחומר ניגוד כשרוצים לשלול או לאשר קיומן של חסימות בכלי דם במוח, לאבחן דימומים תוך מוחיים ובמקרים של גידולים.
החומר ניתן דרך צינורית דקיקה שמוכנסת לווריד ביד. החדרת הצינורית כרוכה בדקירה (קלה, כמו בכל בדיקת דם) ותוך כדי שהחומר מוזרם לווריד עלולה להיווצר טעם מוזר בפה. תופעה אפשרית נוספת היא תחושת חום או צריבה, אבל בכל מקרה כל אלה חולפות כמעט מיד. תופעות לוואי אפשריות אחרות הן פריחה או גירוד, וגם הן ייעלמו תוך זמן קצר.
אם לעומת זאת ישנו קוצר נשימה או תחושת סחרחורת חובה לדווח על כך מיד, מפני שאלו הם סימפטומים של תגובה אלרגית לחומר הניגוד. חשוב להדגיש שישנן אוכלוסיות עם רגישות ידועה לחומר שהוא על בסיס יוד – ובפרט חולי סוכרת, חולי לב, בעלי אסתמה, אנשים עם בעיה בבלוטת התריס ומי שסובל מתפקוד לקוי של הכליות. במצבים אלה תיבדק מראש האפשרות לבצע את בדיקת ה-CT של המוח והראש ללא חומר הניגוד, וכמובן שחשוב במיוחד לבצע את הפענוח ללא דופי.
מהי אנגיוגרפיה?
בחלק מהמקרים של חשד לבעיה כלשהי שקשורה למוח, או במסגרת המעקב אחרי תוצאות טיפולים רלוונטיים, ההפניה היא לבדיקה שנקראת CT אנגיוגרפיה.
בדיקה זו היא סוג ספציפי של דימות שמתמקד בכלי דם, במקרה זה במוח. אין הבדלים מהותיים בין אנגיוגרפיה ל-CT מוח “רגיל”, ובמקרים שבהם ישנם דגשים מיוחדים נקבל אותם כמובן מראש.
המלצות נוספות
* אחרי CT ראש + מוח עם חומר ניגוד חשוב לשתות הרבה מים כדי לשטוף את אותו חומר החוצה מהגוף.
* לנשים שיש סיכוי שהן הרות, גם אם הן לא יודעות זאת בוודאות, מומלץ לדווח על כך לרופא שמפנה אותן ל-CT, על-מנת שייקח זאת בחשבון וישקול הפניה לבדיקות דימות אחרות שלא כרוכות בקרינה.
* בחלק מהמקרים, ובפרט אם הבדיקה כוללת הזרקת חומר ניגוד, יש צורך בצום של 4 עד 6 שעות. הנחיות ספציפיות ניתנות בזמן קביעת התור.
* כדאי להגיע עם בגדים נוחים כדי שתוך כדי שכיבה על המיטה בתוך המכשיר לא נרגיש לחץ מיותר.
* מומלץ לשתף את צוות המכון שבו מתבצעת הבדיקה לגבי כל חשש ו/או תחושה מוזרה, וגם להרגיש חופשיים לשאול כל שאלה – הסברים מפורטים הם חלק מהשירות ומידע מלא עוזר לנו לעבור הליכים רפואיים, ובפרט כאלה מורכבים שנוגעים למוח, בצורה הטובה ביותר.
מה חשוב לדעת על פענוח CT ראש ומוח?
אחד היתרונות המשמעותיים של CT ראש + מוח הוא כאמור רמת הדיוק הגבוהה של מכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת. באופן טבעי כשהמטרה היא אבחון המבנים האנטומיים והנוירולוגיים המורכבים והעדינים שבתוך חלל הגולגולת שלנו, יש חשיבות עצומה לדיוק וכל ניואנס עשוי להיות קריטי.
מצד שני, החוליה החשובה השנייה בדרך לאבחון מושלם – הפענוח – לא תמיד עומדת בציפיות שלנו. בהקשר זה כדאי לדעת שעל-פי מחקרים שונים, וגם לפי גורמים בכירים בתחום הבריאות בארץ, הסיכון להתרחשות טעות במהלך פענוח תוצאות בדיקות מתקדמות כמו CT מוח (וגם סוגי CT אחרים, MRI וכו’) גבוה למדי – 10 עד 20%!
הסיבה היא בעיקר מחסור משמעותי ברדיולוגים. הרדיולוגים הם רופאים שעברו הכשרה מיוחדת לפענוח תוצאות בדיקות מסוגים שונים (SPECT, סי.טי., אולטרסאונד, MRI ועוד). ההכשרה ארוכה – 5 שנים – ומעמיקה, וכמובן שכל נשות ואנשי המקצוע במכוני ה-CT ובבתי החולים שמבצעים את הבדיקה מודעים היטב לאחריות הרבה שכרוכה במקצוע זה.
הבעיה היא שבארץ חסרים כ-200 רדיולוגים ולכן פרק הזמן שכל רדיולוג יכול להקדיש לפענוח מוגבל. הלחץ מייצר טעויות, ובהקשר של אבחון מצב הראש והמוח הנזק עלול להיות חמור במיוחד. שירות פענוח פרטי – שמסופק על-ידי נוירורדיולוג בכיר, שלא “רק” מקדיש לכל פרט מידע את כל הזמן הדרוש לכך אלא גם מצויד בניסיון רחב היקף ובבקיאות ייחודית, אחרי שעבר תת-התמחויות ספציפיות לגבי המוח – מצמצם למינימום את הסיכון לטעות ובעצם מבטיח אבחון מושלם וטיפול בהתאם. התוצאות אחרי פענוח פרטי מתקבלות תוך 24 שעות (במקום עד שבועיים במכון) והשירות כולל גם הסברים לגביהן.
