כיצד מתבצעת הבדיקה?
MRI היא כאמור בדיקה לא פולשנית, לא כרוך בה כאב והיא לא מזיקה לנו – ובכל זאת זו עלולה להיות חוויה מלחיצה. במרבית המקרים הבנת אופן הפעולה של המכשיר המשוכלל מסייעת להפחית את המתח. מכשיר ה-MRI, שמפתחיו זכו בפרס נובל, הוא למעשה שדה מגנטי עוצמתי. הנבדקים שוכבים על מיטה שמוכנסת לסירוגין אל המכשיר, וליתר דיוק אל מעין מנהרה בתוך המכשיר. החלל היחסית צר עלול לגרום ללחץ ולתחושות לא נעימות, אך יש לכך פתרונות אפקטיביים (פירוט בהמשך). לאורך הבדיקה על הנבדקים לשכב ללא תנועה, וישנם גם רגעים שבהם הם מתבקשים ע”י הטכנאי שמפעיל את המכשיר לעצור את הנשימה. עוד כדאי לקחת בחשבון כי במהלך סריקת MRI נשמעים קולות נקישה, שעלולים להיות חזקים – למי שרגיש לרעש כדאי להיעזר באטמי אוזניים.
מהי הבירוקרטיה הכרוכה בבדיקות MRI ואיך תוכלו לקצר את ההמתנה?
עוד לפני ההגעה למכון או לבית החולים שבו מתבצעת בדיקת ה-MRI חשוב להסדיר את הנושא הבירוקרטי, ובפרט להצטייד בהפניה של הרופא ובטופס 17 חתום מקופת החולים שבה אתם חברים. כמו כן יש להגיע עם תעודה מזהה. בחלק מהמקרים יש להגיע עם תוצאות של בדיקת דם עדכנית שכוללת גם אינדיקציות לתפקודי הכליה – בעת קביעת התור תקבלו הנחיות מפורטות.
עוד חשוב לקחת בחשבון בהקשר של קביעת התור שמספר מכשירי ה-MRI בארץ נמוך ביחס לגודל האוכלוסייה ולצרכים העכשוויים, ולכן ההמתנה לתור פנוי עלולה להיות ארוכה מאוד. על-מנת לקצר את התורים מתבצעות בדיקות גם בשעות הלילה – בדרך כלל כדאי לנצל אופציה זו ולא לחכות זמן רב מדי לאבחון ולתחילת הטיפול.
מה חשוב לספר לצוות המכון או בית החולים?
בדיקת MRI מתבצעת כאמור בתוך שדה מגנטי. עוצמת השדה עלולה לגרום למתכות שישנו בגוף לזוז ממקומן, ועל כן אם יש בגופכם רסיסים, קוצב לב, סטנטים, קליפסים ניתוחיים, שתל קוכליארי, מפרק מלאכותי או משאבת אינסולין, חובה לדווח על כך כדי שהצוות יוכל לשקול את היתרונות אל מול הסיכונים ולהחליט האם אכן תתבצע בדיקת ה-MRI.
בנוסף יש להגיע לבדיקה לבושים בבגדים שאין בהם חלקים ממתכת, ללא תכשיטים מחומר זה וכן חשוב לרוקן את הכיסים ממטבעות, מפתחות וכרטיסי אשראי (שעלולים להינזק עקב עוצמת השדה המגנטי).
האם יש צורך בצום לקראת MRI?
בחלק מהמקרים, לקראת בדיקת MRI ישנו צורך בצום של מספר שעות, וכשכך הדבר תקבלו הנחיות בהתאם כשאתם קובעים את מועד הבדיקה.
מהו גדוליניום ואיך הוא משפיע על הבדיקה ועלינו?
אחד המונחים הרווחים בהקשר של בדיקות MRI הוא גדוליניום – זהו חומר על בסיס מתכת שהופך את הממצאים של מכשירי האמ.אר.איי לברורים יותר ועל כן קלים יותר לפענוח. השיקול אם להשתמש בו או לא הוא בידי צוות המכון, בהתאם לסוג הבדיקה שמתבצע, כשלמשל בדיקת MRA (כלומר MRI אנגיוגרפיה – בדיקה שמטרתה לאבחן מצבם של כלי דם בגוף או במוח) מתבצעת עם חומר ניגוד זה.
הגדוליניום ניתן בהזרקה, ואין לו תופעות לוואי או השפעה מזיקה כלשהי לגוף.
איך אפשר להתגבר על הקושי לשהות בחלל סגור וקטן?
אחד מגורמי החשש העיקריים לקראת בדיקת MRI הוא השהות בחלל הסגור והצפוף. במידת הצורך ניתן להיעזר בדמיון מודרך, לבצע מדיטציה, לשמור על תקשורת רציפה עם הטכנאי ואף לקחת כדור הרגעה. במקרה של נבדקים בעלי קלסטרופוביה של ממש תישקל האופציה של אמצעי טשטוש או מעבר הבדיקה בהרדמה.
תוך כמה זמן אפשר לחזור לשגרה?
אם הבדיקה לא בוצעה בהרדמה או בטשטוש, החזרה לשגרה מידית. במקרים האחרים נדרשת המתנה קצרה עד להתפוגגות החומר המרדים. בכל מקרה הבדיקה עצמה כאמור אינה כואבת ואינה כרוכה בתופעות לוואי.
מתי מתקבלות תוצאות?
כפי שישנה המתנה לתור פנוי, כך ישנה גם המתנה של עד שבועיים לקבלת התוצאות. במידת הצורך ניתן לפנות לשירות פענוח MRI פרטי שמבוצע ע”י נוירו-רדיולוגית בכירה ומנוסה במיוחד, ומספק את כל המידע הדרוש לאבחון ולטיפול תוך 24 שעות.
