מערכת השרירים והשלד מהווה את אחד המרכיבים המרכזיים בגוף האדם. בהתאם ישנם מצבים רבים שבהם נדרש דימות שלד ושריר. בעמוד זה תמצאו מידע מקצועי מקיף בנושא זה, כולל פירוט של המכשירים השונים שבאמצעותם נבחן מצבם של השרירים והשלד, השיקולים הרלוונטיים לבחירה בין אמצעי הדימות השונים וחשיבות הפענוח המדויק של כל בדיקה.
המכשירים השונים המשמשים לדימות שלד ושריר
דימות שלד ושריר מבוסס על מכשירים משוכללים במיוחד, ולא פחות חשוב – פרוטוקולים מתקדמים שמבטיחים ניצול מלא של היכולות של אותם מכשירים. בפרט מתבצעות הבדיקות הבאות:
* צילום רנטגן – רקמות קשות חוסמות את מעבר קרני הרנטגן, ולכן ניתן לקבל תמונה מדויקת ומפורטת למדי של שרירים, מפרקים, רצועות, גידים, עצמות ועוד מרכיבים של מערכת השלד והשריר.
* טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – בדיקה שהיא למעשה אוסף של צילומי רנטגן מזוויות שונות שמרכיבות ביחד תמונה תלת ממדית של האזור שאותו רוצים לבחון.
* תהודה מגנטית (MRI) – מכשירי MRI מייצרים שדה מגנטי רב עוצמה. שידור גלי רדיו אל מרכיב מסוים במערכת השלד והשריר, בתוך אותו שדה מגנטי, מוביל לתזוזת יונים ותיעוד התזוזה וחזרת היונים למקומם לאחר מכן מתורגם למידע מפורט ומקיף במיוחד אודות הנעשה בתוך הגוף.
* אולטרסאונד (US) – בדיקה שמבוסס על גלי קול. בפרט נעשה שימוש ב-US על-מנת להשיג מקסימום תועלת מפיזיותרפיה בעקבות פגיעה בשריר מסוים, מפרק, רצועה וכו’.
באילו מצבים נדרש דימות שלד ושריר?
השילוב בין השלד והשרירים מוגדר גם כ”מערכת התנועה”, וגם מכך ניתן להבין עד כמה מרכיבים אלה בגוף האדם חיוניים להתנהלות היומיומית הבסיסית ביותר של כל אחד ואחת מאיתנו. בהתאם ישנם גם מצבים רבים שבהם נדרש דימות שלד ושריר. ביניהם:
* שבר – על-מנת להבין את מידת החומרה שלו וכן את מידת השפעתו על מפרקים סמוכים.
* גידול – בין אם קיים חשש לגידול בעצמות ובין אם כבר זוהו גידולים סרטניים באיברים מסוימים ונדרשת בדיקה של התפשטותם.
* פגיעה במפרק – למשל קרע במניסקוס, קרע בגידים במרפק, שינויים ניווניים ועוד.
* פציעות ספורט – שכוללות פגיעה בשלד או בשרירים.
* מחלות תעסוקה – תופעה נפוצה מאוד עקב שחיקה מתמשכת וסביבת עבודה לא מותאמת.
* זיהום – בעצמות וגם ברקמות רכות.
איך נבחר אמצעי הדימות המתאים?
לכל אחד מאמצעי הדימות הרלוונטיים לשלד ולשרירים – כאמור MRI, CT, US ורנטגן – יש גם יתרונות וגם חסרונות. לצורך הבחירה בבדיקה המתאימה ביותר נלקחים בחשבון שיקולים רבים: המצוקה שמתאר האדם, מידיות הדימות (ל-MRI למשל נדרשת במרבית המקרים המתנה ממושכת יחסית), תופעות לוואי אפשריות (CT ורנטגן כוללים חשיפה לקרינה שעלולה להיות מסוכנת לנשים הרות ולילדים) וגם עלות הבדיקה (מבחינת קופת החולים או בית החולים). מומלץ לבקש מהרופא שמפנה אתכם לבדיקה לפרט את כל האופציות הרלוונטיות ולנמק את הבחירה שלו.
החשיבות הרבה של פענוח הממצאים
אמצעי הדימות השונים הם כאמור מכשירים משוכללים מאוד. גם ה-CT, גם ה-US וגם ה-MRI יכולים לספק תמונה מפורטת של פנים הגוף – שרירים, רצועות, גידים וכו’ – וברמת דיוק גבוהה. יחד עם זאת ישנו עוד מרכיב קריטי בדרך לתובנות הנכונות מכל דימות שלד ושריר: המרכיב האנושי. אם נופלת טעות בפענוח של הממצאים, מן הסתם אי אפשר להפיק תועלת מהבדיקה. בהתאם מומלץ במצבים רפואיים מורכבים או רגישים לשקול פנייה לקבלת חוות דעת שנייה מרדיולוג מומחה.
