גדוליניום הוא אחד מחומרי הניגוד הנפוצים ביותר בבדיקות MRI לצורך הדמיה המאפשרת לרופאים לבצע אבחנות מדויקות יותר. פרופ’ חן הופמן, נוירורדיולוג מומחה, מבהיר כל מה שרציתם לדעת על הגדוליניום.
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) היא כלי אבחון בשימוש נרחב המספק תמונות מפורטות של האיברים הפנימיים בגוף. במקרים מסוימים נדרש חומר ניגוד כדי לשפר את התמונות. אחד מחומרי הדימוי לבדיקות הנפוצים ביותר הוא זה שמבוסס על גדוליניום (GBCA – Gadolinium-based contrast agent).
מה זה גדוליניום?
גדוליניום היא מתכת נדירה בעלת תכונות מגנטיות. הוא אינו משמש בצורתו הטהורה במסגרות רפואיות; במקום זאת הוא משולב עם חומרים אחרים כדי ליצור חומר ניגוד. חומרי ניגוד אלו מוזרקים לזרם הדם של המטופל במהלך סריקת MRI כדי לשפר את הנראות של כלי דם, רקמות ואיברים, מה שמקל על זיהוי חריגות כגון גידולים, דלקות או בעיות בזרימת הדם.
גדוליניום בבדיקות MRI
הגדוליניום פועל על ידי שינוי התכונות המגנטיות של מולקולות המים בגוף, כדי לשפר את הניגודיות בתמונות MRI ולהדגיש אזורי דלקת, גידולים וחריגות אחרות. הדבר שימושי במיוחד באזורים כמו המוח, הלב, הכבד והמפרקים. GBCAs נמצאים בשימוש מאז שנות ה-80 והוכחו ככלי יעיל ובעל ערך באבחון רפואי. הגדוליניום מוזרק לגוף הנבדק לווריד לפני הסריקה.
כאשר הגדוליניום מצטבר באזורי דלקת או רקמה לא תקינה – הוא משנה את התכונות המגנטיות של אותן רקמות, מה שיוצר הבדל ניגודי בי רקמות רגילות לרקמות לא תקינות.
הגדוליניום גורם לשיפור הנראות של חריגות עדינות, שקשה לזהות בלעדיו, והוא מסייע לאבחן מחלות כגון: גידולי מוח, שבץ, טרשת נפוצה, מחלת כבד, מחלת כליות וזיהומים.
האם גדוליניום מסוכן?
עבור הרוב המכריע של האנשים חומר הניגוד מבוסס הגדוליניום נחשב בטוח. רוב הגדוליניום המוכנס לגוף מופרש דרך הכליות תוך 24 שעות. עם זאת, יש כמה תופעות לוואי וסיכונים הקשורים לשימוש בו:
בחילות והקאות: חלק מהנבדקים עלולים לחוות בחילה או הקאות לאחר קבלת הגדוליניום. מסיבה זו הם מתבקשים להישאר למעקב כחצי שעה לאחר הבדיקה במרפאה.
תגובות אלרגיות: אלה נדירות אמנם, אולם יכולות להתרחש.
פיברוזיס סיסטמי נפרוגני: בחולים עם הפרעה חמורה בתפקוד הכליות יכול להתפתח מצב נדיר הנקרא פיברוזיס סיסטמי נפרוגני (NSF) לאחר חשיפה לגדוליניום. NSF גורם לעיבוי והתקשות של העור ורקמות החיבור, ולמרות שזהו מצב חמור הוא נדיר ביותר. הסיכון ללקות ב-NSF ירד באופן משמעותי עם הזמן עקב שיפור נוהלי ההקרנה והשימוש בחומרי גדוליניום בסיכון נמוך יותר. בכל מקרה של בעיית כליות – יש ליידע את הרופא לפני הבדיקה.
הצטברות גדוליניום: מחקרים העלו שכמויות זעירות של גדוליניום עשויות להישאר במוח או ברקמות אחרות לאחר סריקת MRI, גם אצל אנשים עם כליות בריאות. למרות שעדיין אין ראיות שקישרו בין ההצטברות הזו להשפעות בריאותיות שליליות, מחקר מתמשך נערך כדי להבין את ההשלכות הפוטנציאליות לטווח הארוך.
פרופ’ חן הופמן הוא יו”ר החברה לנוירורדיולוגיה בישראל לשעבר ורופא מומחה ביחידה הנוירורדיולוגית במרכז הרפואי שיבא תל השומר ומרכז ההדמיה הנוירופדיאטרית והדמיית העובר. במרפאתו בתל אביב הוא מציע ביצוע ופענוח סריקות MRI (מוח/ראש, ברכיים, עמוד שדרה, לילדים, עוברי, בטן) ו-CT (ראש ומוח, חזה וריאות, לב, בטן), וחוות דעת שנייה בתוך 24 שעות. טל’ 077-7298724, 077-7298723
