לעיתים כשאנו מבצעים בדיקות דימות (CT, MRI) מופיע בתוצאות המונח “האדרה”. איך קשורה הגדלת היוקרה לפענוח הבדיקות האלה. פרופ’ חן הופמן, יו”ר החברה לנוירורדיולוגיה בישראל, מסביר מה זו האדרה בכלל, ובבדיקת MRI מוח בפרט.
כשאנו אומרים בעברית האדרה – כוונתנו להגדלת יוקרתו של מישהו, או הפרזה בתכונותיו החיוביות. אבל כשאנחנו מקבלים את תוצאות בדיקות הדימות שלנו ומופיעה המילה הזאת הדבר נראה לא קשור בכלל. בעצם, המדובר בכינוי מליצי למילה הגברה או הגדלה (באנגלית: enhancement), הנגזר מהמונח Contrast medium enhancement שמשמעותו כלי לשיפור/העצמת הניגודיות.
המדובר בטכניקה חיונית המסייעת לאיש המקצוע להשיג תמונות ברורות ומפורטות של המבנים הפנימיים של הגוף (כלי דם, רקמות רכות, עצמות) בהליכים כמו טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ועוד כדי לשפר את הנראות של איברים ורקמות שעלולים שלא להיראות מספיק ברור בסריקות סטנדרטיות.
האדרה ב-MRI מוח
לצורך ביצוע אותן סריקות, מחדירים לגוף חומר ניגודי, שמאפשר לקבל תמונה רפואית בה מובהקת ניגודיות שבין הרקמות או מבנים אחרים בגוף.
בסריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית) של המוח השימוש בחומר ניגודי נעשה בהזרקת חומר ניגוד על בסיס גדוליניום, כדי לשפר את הנראות של מבנים או חריגות מסוימים. חומר הניגוד משפר את התכונות המגנטיות של רקמות, מה שמוביל להבדלה טובה יותר (האדרה) בין רקמה תקינה לרקמה לא תקינה. האדרה זו חיונית לצורך:
- איתור גידולים, דלקות וזיהומים.
- זיהוי הפרעות בכלי הדם (למשל מפרצת או מומים בעורקים).
- שיפור הנראות של מחסום הדם-מוח: כלי הדם הקטנים מספקים דם למערכת העצבים המרכזית, אולם כדי להבטיח את הפיקוח על מעבר של חומרים לתאי המוח יש מחסום שמטרתו להגן על רקמות המוח מפני מזהמים או נוגדנים. באמצעות הניגודיות ניתן לזהות שיבושים בפעולת מחסום זה.
חומרי ניגוד על בסיס גדוליניום הם הנפוצים ביותר בשימוש ב-MRI מוח. גדוליניום היא מתכת כבדה שמשנה את השדה המגנטי המקומי, וגורמת לאטומי מימן סמוכים להחזיר אותות חזקים יותר בבדיקת MRI. בעוד שרקמת מוח תקינה בדרך כלל אינה סופחת ניגודיות רבה בשל מחסום הדם-מוח, הרי שרקמות שבהן מחסום זה משובש יספגו את החומר הניגודי והם ייראו בהירים יותר בבדיקת ה-MRI.
משמעות שיבושים בניגודיות
גידולים: גידולים ממאירים בדרך כלל סופגים יותר חומר ניגודי בגלל אספקת דם מוגברת אליהם והפרעה במחסום הדם-מוח.
זיהומים ודלקות: מצבים כמו מורסות (אבצס), טרשת נפוצה או דלקת קרום המוח עלולים להתבטא בניגודיות חזקה יותר עקב הדלקת.
מומים בכלי הדם: ניתן להמחיש טוב יותר מומים או מפרצת בכלי הדם בעזרת ניגודיות.
סיכון בשימוש בגדוליניום
בעוד שגדוליניום בטוח בדרך כלל, השימוש בו אסור במקרה של חולים עם פגיעה חמורה בכליות, זאת עקב הסיכון ללייפת כלייתית מערכתית (פיברוזיס נפרוגני מערכתי – NSF), דלקת ברקמת הכליה ההופכת אותה לצלקתית, מצב נדיר אך חמור.
פרופ’ חן הופמן הוא יו”ר החברה לנוירורדיולוגיה בישראל ורופא מומחה ביחידה הנוירורדיולוגית במרכז הרפואי שיבא תל השומר ומרכז ההדמיה הנוירופדיאטרית והדמיית העובר. במרפאתו בתל אביב הוא מבצע בדיקות MRI (MRI מוח/ראש, MRI ברך, MRI עמוד שדרה, MRI לילדים,MRI עוברי, MRI בטן) ו-CT (CT ראש ומוח, CT חזה וריאות, CT לב [צנתור וירטואלי], CT בטן), בתוך 24 שעות לצורך אבחון מוקדם או חוות דעת שנייה. טל’ 077-7298724, 077-7298723
